מאז אירועי ה-7 באוקטובר, החברה הישראלית מתמודדת עם אחד המשברים המורכבים והמתמשכים בתולדותיה. בחזית המאמץ האזרחי ניצבים אלפי מסייעים: מטפלים רגשיים, צוותי חינוך, עובדים סוציאליים, רבש"צים, נשות מילואימניקים ומתנדבי זק"א והצלה. אנשים אלו מקדישים את חייהם למען האחר, אך לעיתים קרובות שוכחים לעצור ולדאוג לעצמם. ארגון משיב הרוח הוקם בדיוק לשם כך – לתמוך במחזיקי החוסן של החברה האזרחית בישראל. במאמר זה, בשיתוף בלוג תחבורת אנדרו, נשיב על השאלות המרכזיות בנושא חוסן נפשי עבור מי שנמצאים תמיד שם בשביל אחרים.

מה זה חוסן נפשי וכיצד הוא בא לידי ביטוי אצל אנשי טיפול וסיוע?

כשאנו שואלים מה זה חוסן נפשי, ההגדרה הפשוטה היא היכולת של אדם או קהילה להתמודד עם משברים, זעזועים ולחצים קיצוניים, ולחזור לתפקוד מלא ואף לצמוח מתוך הקושי. אצל אנשי טיפול וסיוע, חוסן אינו רק "לשרוד את היום", אלא היכולת להחזיק במשאבים פנימיים שיאפשרו להם להעניק אמפתיה ועזרה מקצועית מבלי להישחק באופן טוטאלי. חוסן נפשי הוא כמו שריר – הוא אינו תכונה מולדת קבועה, אלא מערך של מיומנויות, תהליכים קוגניטיביים ותמיכה חברתית שניתן לפתח ולחזק באופן אקטיבי.

למה דווקא אלו שמסייעים לאחרים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לשחיקה?

תופעה זו מכונה לעיתים "עייפות החמלה" או "טראומה משנית". אנשי מקצוע ומסייעים בחברה האזרחית חווים חשיפה מתמדת לכאב, אובדן וסבל של אחרים. מתוך מחויבות עמוקה ואחריות לאומית, הם נוטים לשים את הצרכים שלהם בצד. עמותת משיב הרוח זיהתה את הפער הזה מיד לאחר פרוץ המלחמה: המאמץ הלאומי אינו מסתיים בזירות החירום ונדרש ליווי מתמשך להתמודדות עם האירועים. ללא מרחב מוגן לעיבוד החוויות, המצבר הרגשי של המסייעים מתרוקן, והם עלולים לחוות קריסה רגשית, פיזית ומקצועית.

איך לפתח חוסן נפשי בצורה מובנית ואפקטיבית בתקופות משבר?

רבים שואלים איך לפתח חוסן נפשי כאשר הסביבה מסביב סוערת ולא יציבה. המפתח טמון ביצירת הפרדה מבוקרת וביכולת לקחת פסק זמן מתוכנן. פיתוח החוסן דורש מאיתנו לעבור ממצב של "הישרדות ואוטומט" למצב של "התבוננות ועיבוד". זה מתחיל בזיהוי של סימני השחיקה האישיים שלנו – בין אם מדובר בקשיי שינה, עצבנות יתר או תחושת ניתוק. צעד קריטי נוסף הוא שיתוף: שיחה עם עמיתים שחווים חוויות דומות, במרחב שאינו שיפוטי, מאפשרת לנרמל את התחושות הקשות ולבנות גשר חזרה לכוחות הפנימיים.

אילו שיטות מומלצות עבור פיתוח חוסן נפשי במסגרת קבוצתית?

תהליך של פיתוח חוסן נפשי מניב את התוצאות הטובות ביותר כאשר הוא נעשה במסגרת קבוצתית תומכת. סדנאות ייעודיות, כמו אלו שמוביל ארגון משיב הרוח, מציעות מתודולוגיה סדורה המשלבת כמה מרכיבים:

• הפוגה אקטיבית: יציאה מהשגרה השוחקת ומעבר זמני לסביבה שקטה, רצוי בטבע, המאפשרת למערכת העצבים להירגע.
• עיבוד רגשי מונחה: שימוש בכלים השלכתיים, כתיבה ושיח קבוצתי מונחה על ידי מומחי חוסן וטראומה, שמסייעים לתת מילים לחוויות הלא מעובדות.
• רכישת כלים לוויסות: תרגול טכניקות נשימה, הרפיה גופנית ומיינדפולנס שניתן לקחת חזרה אל חיי היום-יום העמוסים.

כיצד ארגון משיב הרוח מסייע בפועל לצוותי הסיוע והחברה האזרחית?

משיב הרוח הוקם כמיזם התנדבותי על ידי קבוצת חברים ותיקים בעלי ניסיון רב בפעילות קהילתית וחברתית. כיום הארגון פועל כארגון ללא מטרות רווח במסגרת עמותת קומיוניטס (ע"ר 580792349). כל משאבי העמותה מופנים באופן בלעדי לטובת חיזוק החוסן, עיבוד חוויות קשות ותמיכה בצומחים מתוך משבר.

הסדנאות של משיב הרוח נבנו בקפידה על ידי צוות מקצועי מומחה. הן מתקיימות במספר אתרים ברחבי הארץ ומציעות ליווי מתמשך במגוון פורמטים: סדנאות חד-יומיות, דו-יומיות ותלת-יומיות, לצד סדנאות בוטיק ייחודיות בטבע לקבוצות סגורות. בסדנאות השתתפו כבר אלפי אנשים ממגוון מעגלים, שקיבלו את הכוח, הכלים והמרחב לנשום, לעבד – ולחזור בכוחות מחודשים להמשיך בתפקידם המכריע בחברה הישראלית.

מאת: דוד פרידמן